יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

*First Day Of My Life

גוני היא עוד אחת מהלקוחות שהתברכתי בהן, ג'ינגית מתוקה, מהירת החלטה ובהריון.
כבר היו לי כמה לקוחות בהריון ואני חושבת שהראשונה בהן אמרה לי שהיא מקננת ומאז זה מאוד מתאים לתיאור של מי שבאה אחריה.
נשים צעירות בהריון פתאום רואות את הבית שלהן בעיניים חדשות, מה שהיה קודם דירת זוג בתחילת דרכם, פריטים שאספו מכאן ומשם, בקרוב הולכת להכיל גם את היורש וצריך שיהיה פה אפילו קצת יפה יותר. אה, וצריך גם כורסת הנקה ואם זה לא קינון, אז מה כן?

אז גוני שלחה לי את התמונה הזו של הסלון, שימו לב לשולחן הצהוב, איזו שלמות. הספה חדשה והוחלט לטפל בכורסה הקטנה ובכסא הנדנדה שישמש בקרוב גם ל... ניחשתם נכון.
הנה הפריטים לפני
היה ברור שצריך לצבוע את הכורסה הקטנה, זו כורסת סבא קלאסית שעם השנים הידיות נעלמו, את כסא הנדנדה הם קנו בשוק הפשפשים ומלכתחילה היה להם ברור שהם רוצים לצבוע אותו, אני מסכימה.
לאור עושר הצבעים בסלון, המלצתי על צביעה בשמנת נייטרלי והמלצתי על Rachella לביצוע העבודה.
ואז בוקר אחד הם הגיעו עם הכסא נדנדה קשור לגג, עצירה זריזה אצלי ללקיחת מידות והתייעציות סופיות והם המשיכו לפתח תקווה לרחלי הצבעית.
אני בינתיים שקדתי על הכנת הכריות לכורסאות. לכסא הנדנדה המלצתי על כריות הולופייבר בהזמנה מיוחדת לפי הגודל, זה הרבה יותר נוח מספוג, אפשר ממש לשקוע לתוך זה ולאחרונה אני ממש אוהבת את הפתרון הזה לכורסאות עץ שהם בבסיסן לא ככ מפנקות וזה הרי הולך להיות כסא הנקה, אז בתמונה לא ככ רואים את ההבדל, אבל יש בהחלט הבדל בנוחות
כמה שהצביעה מוסיפה!
 וכל הסלון אחרי המהפך. שלמות.


*Bright Eyes "First Day Of My Life"



יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

* I Should Be So Lucky

בוקר אחד קיבלתי טלפון ממיכל, לקוחה שלא הכרתי (לא מיכל מהפוסט הקודם), שהיא ממש בדרך אליי עם כסאות והדום שהיא מצאה ברחוב. וכך בלי לראות תמונה מראש ולתמחר כמו בדרך כלל היא הגיעה אליי עם שלל ממש שווה.
את כל ההתדיינות לגבי הבד והצבע עשינו בחוץ, בחום של 50 מעלות ברחוב, את מושבי הכסאות פרקתי במקום ועם גופי העץ היא המשיכה לרחלי הצבעית.
התמונה היחידה שיש לי לפני זה מרחלי, רגע לפני השיוף והצביעה.

המושבים היו ממש מרופטים, מתחת לבד החיצוני, נמצא בד אחר, מאוד וינטאג' ותשתית קפיצים רעועה ביותר שבאותו רגע החלטתי להפטר ממנה. זה מה שמצאתי בפנים עם המון המון מסמרים:
בכסאות בדר"כ חבל להשקיע בשחזור הקפיצים, עבודת קשירת הקפיצים היא מאוד מאוד מורכבת ולשים ספוג זה הרבה יותר פשוט, גם בכורסאות זה לא תמיד שווה, אבל לפעמים ממש כדאי.
זה מה שעושים היום במקום קפיצים - רצועות אלסטיות, שתי וערב ועליהן ספוג כחול איכותי.
אגב, עצם המצאותם של קפיצים במושב מראה לי, לכם ולמיכל שהמציאה שלה מאוד שווה ואלו כסאות עם וותק והרבה אופי ויופי לדעתי.
מלאכת הצביעה, בצבע שמנת עם שפשופים מאוד עדינים שהולמים את האופי הכפרי של הכסאות הופקדה בידיה המאוד מוכשרות של רחלי, אני אוהבת שהיא עובדת עם המון נשמה, ממליצה מאוד, הנה דף הפייסבוק שלה
וקלוז אפ לצביעה והדיסטרסינג העדין
וכל הכסאות יחד
מי שהיה תלמיד שקדן וקרא בהתחלה, בוודאי זוכר שהיה גם הדום בין שלל המציאות של מיכל (-:
ככה הוא הגיע אליי (שימו לב לגבשושיות), אלו קפיצים שהשתחררו לחלוטין ממקומם.
רק כשפרקתי את הבד הסגול גיליתי כמה יפה הוא מתחת
פתאום היה הגיון בכל העניין וזה נראה כמו משהו עם צורה ואיזה בד יפה של פעם, הא?
גם הבד החדש לא נופל ממנו, בד קאנווס עדין עם הדפס פרחים וציפורים מדנדו. לרגליים נתתי שיוף קל וצבעתי בלכה עם גוון, ממש טאץ קטן ואחרון.
כמה שווה למצוא מציאות ברחוב, תענוג!
*Kylie Minogue - I Should Be So Lucky