כשיפעת שלחה לי את התמונות של הפריטים שלה במייל, לקבל ממני הצעת מחיר, היא ציינה שיש לה סיפור נחמד לספר לי אם וכאשר היא, הכורסאות ואני ניפגש, מיד סקרנותי התעוררה, אני מאוד אוהבת את הסיפורים של הלקוחות שלי וזה מזין את התשוקה שלי וכמובן גם את הבלוג (אגב, לפעמים לקוחות מגיעים אליי עם פריטים ללא סיפור...לפעמים גם קצת מתנצלים ...אז לא צריך להתבאס, זה גם בסדר).
אז לשמחתי שלושת הפריטים של יפעת הגיעו אליי לסטודיו: זוג כורסאות והדום אוזניים אחד, מרופדים בבד גובלן מהאגדות, או מהגיהנום - אם תרצו
וכך זכיתי בסיפור: יפעת החליטה להוסיף לסלון שלה זוג כורסאות וינטאג' ועל כן היא פשוט להגדרתה "גרה ביד 2" (מכירה את התחושה...) וכך יום אחד, אחרי תקופה ארוכה של חיפושים, היא ראתה את הזוג הזה ועפה עליו. רק שהמחיר היה בשמיים, משהו כמו 1000 ש לזוג. היא חיכתה עוד שבוע שבועיים והמחיר ירד ל700 ש, היא חיכתה עוד קצת המחיר ירד עוד ואז זה התאים לה, היא ארזה את עצמה ונסעה לירושלים וקנתה את זוג הכורסאות ב250 ש. לשתיהן.
את הבדים היא קנתה בבדולינה, ולבד הססגוני של הכריות, שלדבריה הוא ממש נועז עבורה, היא התאימה בד רגוע שמשתלב.
הכורסאות היו במצב וינטאג' אמיתי, כלומר - כל הספוגים, הכריות והרצועות הוחלפו. לכריות יש רוכסנים וניתן לכבס את הכיסויים.
גם רגלי העץ עברו שיוף ופוליטורה מחודשת.
את ההדום אגב, היא ראתה רק כשהגיעה לביתו של האיש הירושלמי ומיד חשקה גם בו. האיש אמר: תני לי עוד 50 ש' וקחי אותו גם, היא עשתה פרצוף מתוק של "יקר לי" וקיבלה אותו במתנה!!!
אז מה למדנו כאן היום? ובכן, יש מציאות! צריך להתמיד ולחפש, והן בדר"כ מסתתרות מחוץ לאיזור חיוג 03, איפה שזו טרחה לנסוע וגם - הסבלנות משתלמת ולמעשה גם העקשנות...
ובעניין אחר ומהמם לא פחות - סדנת הריפוד "כפתור ופרח" חוזרת אחרי הפסקה ארוכה, עם אופציה נוספת מלבד פח האחסון. יש 2 תאריכים לינואר - בואו ליצור פריט שהוא גם מעוצב וגם פונקציונאלי, בסדנה שהיא גם חוויתית וגם מאוד מאוד עוצמתית - מי שטרם יצא לו לעבוד עם אקדח סיכות פניאומטי - זה ממש ממש כיף!! כל הפרטים כאן. להתראות!!
את הלקוחה שהביאה אליי את הכורסה היפה הזו כלל לא פגשתי, דברנו בטלפון- שיחה כייפית ומצחיקה שהתחילה בעברית מתאמצת של עולה חדשה ועברה מהר מאוד לאנגלית שהיתה טבעית יותר לשתינו. ואז הכורסה הגיעה אליי והפתיעה אותי בגודל שלה, ואחרי הכל, היא נלקחה ע"י נהג, חזרה לביתה.
את הכורסה הזו, אני מנחשת, הביאה איתה ויויאן מקנדה. היא מאוד מאוד גדולה ורחבה וסופר נוחה, התשתית בפנים עשויה קפיצים, כן - כמו של פעם רק עכשווי. בחו"ל עושים ככה...מעורר קנאה.
הכורסה היתה במצב חדש לחלוטין ולי לא נותר אלא רק לפרק את הריפוד הישן, המשמים ולתת לבד המדהים מדנדו, לעשות את האפקט שלו
זהו בד קטיפה איכותי ועבה בצבעוניות מושלמת - גם הרמוניה נהדרת בין הטורקיז לחום וגם עושר צבעים שבאמת, אין דברים כאלה, הטורקיז - הוא מאוד עמוק והחום הוא ממש שוקולדי. וכמובן הטקסטורה הקלאסית והכל כך אירופאית של הבד
עבור הקדר שמקיף את הגב מאחור ואת בסיס המושב מסביב (רואים שם למטה?) ויויאן רצתה את הצבע החום ובגלל שהחום הזה הוא, כאמור, חום שוקולד רווי ומלא צבע, לא מצאנו בד בגוון דומה חלק שיתאים לקדר. לכן, הוחלט לרכוש עוד מטר בד (עניין של 200 ש) ולגזור ממנו באלכסון חתיכות חתיכות של חום וממנו לעשות את הקדר. עבודת נמלים? דיוק חסר פשרות? גחמות של לקוחות? בשביל זה בדיוק אנחנו כאן!
מאותו בד, ריפדתי לפני זמן מה עבור דנדו את הכסא\כורסה הזה לתצוגה בחנות, הוא אותו כסא שריפדתי לפני כשנה בבד קטיפה אחר ואח של כסא זהה שרופד באותו בד בגוון אחר -תוכלו לראות כאןוכמובן את המקור בחנות, ברחוב השומר 8א' ממש ליד מדרחוב נחלת בנימין.
רק שכאן, תוכלו להבחין שאת הקדר בחרתי לעשות בטורקיז.
ומיד בהמשך, הכורסה של אלמה שאותה דווקא פגשתי, כמה פעמים (-: אלמה היתה אצלי בסדנת ריפוד 'פיפטיז שיק'וגם הביאה איתה את הכורסה.
מיד כשראיתי אותה משהו היה נראה לי, בעיני הרפדית שלי, מוזר...משהו במבנה של הריפוד היה נראה לי לא טבעי והייתי סקרנית לפרק אותה כבר
וזה מה שמצאתי, זו היתה פעם, בעצם - כורסת קש... שרופדה ביצירתיות מה...ולא ברור למה. אלמה שקנתה את הכורסה בשוק הפשפשים ב200 ש' דווקא אהבה את המבנה וביקשה לשמר אותו
הסכמתי, אבל הביצוע הפעם הרבה יותר מדויק, וגם שילוב הבדים- מדנדו גם כן, הינו מקסים ותורם למבנה של הכורסה בחיבור בין כרית הגב למסגרת שרופדה בבד ירוק היו סיכות אותן היה צריך להסתיר בסרט קישוט, אלמה בחרה סרט לבן ועדין שהודבק סביב החלק המרופד בגב ובמושב.
*וכמחווה לשגרירות קנדה, שויויאן - בעלת הכורסה הראשונה, עומדת בראשה כאן בישראל (כבוד!!) הזמרת הקנדית המפורסמת בעולם, בשיר שמחזיר אותי לימי התיכון
